סערת המילקי – איך אפשר לחיות בריא, להנות מליצור את החיים שלנו בבית, יחד עם כל המשפחה, ולמה בכלל לעשות את זה?

פוסט סערת המילקי1

טוב, כל סערת המילקי הזו, וגם הקוטג', שכלל אינה שונה ופורטת על אותו מיתר, לקחה אותי למחשבות מעמיקות.

למה בכל פעם אנחנו מוצאים עצמנו מקופחים?
למה אנחנו שוב ושוב מוכנים לשלם את המחיר?
למה אנחנו מסכימים להיות שם?

אנחנו כמשפחה החלטנו ממזמן למזער את הנזק. לקחת את האחריות לידינו, לראות מה אנחנו יכולים לעשות כבר עכשיו, בביתנו, עם המשפחה, ודרך זה להיות מחוץ למשחק שאחרים מניעים ושולטים בו.

יותר מזה – המצב הזה הביא אותנו לחשיבה משותפת ומעמיקה יותר של –

מה בריא לנו ולילדים? מה הערכים שאנחנו רוצים ללמד את הילדים שלנו? איזו דוגמא אישית אנחנו רוצים להעניק להם ולחיות עימם, כך שאולי ייתנו להם כלים לעתיד שלהם, אולי יבחרו בכך גם בחייהם הבוגרים. ואם לא, לפחות טעמו אפשרויות נוספות. בקיצור – "יצירת החיים".

את כל הפוסט הזה אפשר לסכם במשפט שטבע הסטנדאפיסט הבריטי סיימון מנארי:

"רוצה לברוח ממרוץ העכברים? ובכן, אל תהיה עכבר"

והאמת, בוער לי בעצמות ללמד את ילדיי איך לא להיות עכברים במרוץ החיים, לתת להם כלים של לצאת מהמרוץ, להתבונן מחוץ לקופסא ולבחור. לך לא?

איך עושים את זה? אני מצאתי שהשראה ודוגמא הורית.

האם זה קל? אני כבר לא משתמשת במדד הזה בחיי אלא במדד של ערכים והשאלה עבורי היא: למה אני עושה את מה שאני עושה? למה זה חשוב? איך זה משפיע על הסביבה שלי – הישירה, הרחוקה?

וזה בורי  הרבה יותר משמעותי.

חשוב לי לציין:

  1. האתר הזה פרטי לחלוטין ותמיד יהיה כזה. הוא משקף את דעותיי האישיות בלבד ואינו ממומן על ידי אף גורם כלכלי.
  2. אינני יועצת תזונה. שום דבר באתר הזה אינו אלא בגדר המלצה.
  3. מוזמנת להגיב בתגובות למטה 🙂

אז אגב מילקי, אנחנו בבית כבר ממזמן לא קונים מילקי. אנחנו גם לא קונים קוטג', גבינות לבנות, חלב, קורנפלקס לסוגיו, משקאות מוגזים ועוד.

מה אומר לכן, יש בי הנאה גדולה בסופר כשאני

  • מדלגת על מקררי מוצרי החלב (שמת לב לגודל העצום שלהם בכל סופר?)
  • מדלגת על המדף הארוך והלא נגמר של דגני הבוקר
  • מדלגת על מדפי המשקאות המוגזים
  • וכשאני מסתכלת על העגלות האחרות בסופר אני שמחה בחלקי ששלנו מלאה בעיקר בירקות ופירות.

את בטח שואלת את עצמך עכשיו – אז מה אנחנו אוכלים בבית?

אה, כאן חשוב לי לציין – אנחנו לא אורגניים (רק קצת, אין מה לעשות, תקציב משפחתי) אנחנו לא צמחונים, אנחנו "רגילים" לחלוטין – אבל עם מודעות מתפתחת ומשתפת!

הכל התחיל לפני כ- 6 שנים. התגלגל לתיבת המייל שלי וידאו בנושא "רופאים טוענים: חלב אינו בריא! הפסיקו להאמין לפרסומות וחדלו לצרוך מוצרי חלב!". עצרתי רגע והמשכתי הלאה. ידעתי שאם אני פותחת, שינויים גדולים יקרו בחיי ואני לא בטוחה שאני מוכנה לכך כעת. (מזהירה אותך – אם את לא מוכנה, אל תפתחי!)

עבר שבוע ומי ששלחה לי שאלה אותי "נו, ראית?" ובסביבה התחיל שיח סביב הסרטון. זה כבר היה מעניין וקרוב יותר. בשעת לילה מאוחרת מצאתי את עצמי צופה בסרטון (6.30 דקות) וזה כבר העביר בצורה חדה וברורה את המסר. לא יכולתי לברוח. הבנתי שאני כבר רוצה.  

למחרת בבוקר כשאכלנו (מלא גבינות לבנות…), סיפרתי לילדים על הסרטון (היו אז בני 8, 6, 4), ככה פשוט, ושאלתי אותם אם הם רוצים לראות? באופן מפתיע הם רצו בתום הסרט. התיישבנו כולנו בצורה חגיגית, כולל בן זוגי המופלא, וצפינו יחד בסרטון. היו להם הרבה שאלות תוך כדי, אז עצרנו וניסיתי לענות. בתום הסרט, ניצן- הגדול, אמר לי "אז אמא, למה אנחנו אוכלים חלב, אם זה כל כך לא בריא?" אני נמסתי מהפשטות, מההבנה הפשוטה. שאלתי אותם "אתם רוצים שנוריד את מוצרי החלב?" הסברתי שזה הרבה דברים שהם אוהבים. הם אמרו שהם לא בריאים ושהם מוכנים!

זה כבר נתן לי את הכוח לעשות את הצעד  הראשון ואח"כ צעדים רבים אחרים. מאז אנחנו כבר לא קונים בסופר גבינות לבנות למריחה ולא חלב ניגר. כן קונים מעט גבינות קשות (איזונים בחיים… ואני עדיין חוטאת בנס קפה אחד עם מעט חלב ביום:) )

הנה בסרטון כאן  (אחריותך ובריאות משפחתך)

מכאן היה כבר קל לוותר על דגני הבוקר (שם יפה לדברים שאינם בריאים כלל, וכל רופא שתשאלו יאמר לכם זאת). כל דגני הבוקר – גם המלאים, הבריאים, ועם הפירות היבשים' אינם כ"כ בריאים  ויש בהם סוכר. והכי בעייתי – ההרגל של לאכול אותם עם חלב. אצלנו זה ירד כבר עם החלב הניגר. אגב, גם "חטיפי הבריאות" למיניהם הפכו להיות לתחליף "בריא" – תבדקו מאחור את כמויות הסוכר, אנחנו כבר לא קונים.

היום אני יודעת לומר כי השינוי הזה חולל פלאים –

  • טפו, טפו, טפו אנחנו כמעט ולא חולים! חמסה חמסה. החלב מעודד ליחה ומכביד על דרכי הנשימה. מרגישים זאת בעיקר בחורף עם כל הנזלות וההצטננויות – אין אצלנו. גם בגנים שלנו אין מוצרי חלב כלל. רק לבנה שאנחנו מכינים מיוגורט אחת לשבוע בשביל החלבון.
  • כל השינוי הזה פתח מודעות וחשיבה משותפת, הורים וילדים, על עוד דברים בבית. גילינו עם השנים עוד דברים שאנחנו יכולים לשפר בתזונה שלנו, ויותר מזה, הפכנו למיני יחידה אוטרקית, שכבר מייצרת לא מעט מהתצרוכת התזונתית שלה – תזונה בריאה, שנעשית באהבה, בשיתוף של כל הבית ואנחנו נהנים ממנה יחד.

אז מה אנחנו אוכלים?

פוסט סערת המילקי2

שינוי מעצם טבעו, אינו קל ולא קורה ביום. יש הרבה "נפילות", חוסר כוח להתמיד, גירויים אינסופיים בסביבה ובכל מקום (שכנים, קניון, א.משפחתיות, פרסומות, נגישות). מה שעוזר זה להבין למה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים ולמה זה כל כך חשוב. ממש רשימת מכולת שכזו –

  • חלב וגבינות – ליחה, מחלות קטלניות
  • לחם לבן – פחמימות ריקות
  • אורז לבן – כנ"ל
  • דגני בריאות – סוכרים וחלב

ולאט לאט הדברים מקבלים משמעות, כיוון ותוצאות! ורק כך אפשר גם להשיג שיתוף פעולה עם הילדים – דרך השיחה איתם, דרך הדוגמאות, ובעיקר דרך הדוגמא  האישית שלנו, המבוגרים המשמעותיים סביבם. לא בכפייה, אלא בהזמנה, ליווי ושיח. והתוצאות מרחיקות לכת.

עוד דבר חשוב – לשמור על איזונים בריאים. אצלנו החלטנו שהתזונה בבית תהיה בשליטה ולפי ההחלטות שהחלטנו, ובחוץ – חברים, משפחה, אירועים – משחררים. זה שומר על בריאות נפשית ובחירה חופשית בכל רגע נתון.

כשהתחלתי את הרשימה הזו התמלאתי בשמחה. זה לא קרה ביום ולא ביומיים, אלא בצעדים קטנים בכל פעם.

  • התחלנו להכין ביחד בכל סופ"ש לחמניות בריאות – לחם כוסמין, מלא ולבן (מופיעות בקייטנת הקיץ שלי כאן) שהילדים לוקחים בכל בוקר לביה"ס. אצלנו בבית הן נקראות "לחמניות אמא" 🙂
  • פטיש שלי – לפני שנתיים חברה יקרה סיפרה בהתלהבות שהיא מכינה לחם מחמצת – כל ההתפחות וכל הכאב ראש, לי היה ברור שאין סיכוי שאני מתקרבת לזה. אף פעם לא היתה לי חיבה יתרה לאוכל שדורש הרבה הכנה. אך מפעם לפעם, רק לשמוע אותה מדברת על זה בהנאה, התחלתי להתיידד עם הדבר. עד שיום אחד היא הציעה לי שתביא לי מחמצת ותראה לי איך מכינים. ושומו שמיים, הסכמתי! היום אני מכינה 2 ככרות של לחם מחמצת בכל שבוע (כן, עם כל ההתפחות וכאב הראש) וללחם שלי כבר יצא שם של מרפא חוליים ומעודד את הלב והנפש – אני מביאה אותו במתנה לחברות הזקוקות לתמיכה וחיבוק. אושר! 
  • גרנולה ביתית – נפלא כמקור לסוכר, נשנוש, עם יוגורט (חלבון) (רגיל, עיזים רק לא ממותק) וכעשייה משותפת ומהירה. גם בגנים אנחנו מכינים עם הילדים. עשייה נפלאה ופשוטה.

    פוסט סערת המילקי3

  • לבנה ביתית – פשוטה וטעימה. ללא מלח מיותר, שאגב, מסתבר שמסוכן יותר מסוכר – מחלות קטלניות רבות נגרמות משימוש יתר במלח, וכבר היום יש הוראה להוריד בכמויות המלח במוצרים שונים. ועדיין – אין כמו הלבנה שלי 🙂 אני יודעת ממה אני מכינה אותה (גארה של יוגורט פשוט), אני יודעת מה אני מכניסה בה (כלום), ובעיקר – הילדים רואים אותי מכינה אותה, יודעים מהיכן היא מגיעה לשולחן. וגם היא כבר הפכה לשם דבר – גם בגנים וגם אצל חברים שהילדים שלהם מבקשים "לבנה של ורד" וההורים מתפלאים כמה פשוט זה.
  • פירות – בכל בוקר לפני שהם יוצאים לביה"ס. ואחה"צ כנשנוש. (במקום חטיפים וכו').

    פוסט סערת המילקי4

  • ירקות – בכל יום בארוחת הערב.

עכשיו נשאר לנו רק להכין גינת ירק בחצר  ואנחנו מסודרים 🙂 זה יקרה בהמשך.

מעבר לכאן ועכשיו, ברור לי כי אלו כלים לחיים שאנחנו נותנים לילדים שלנו. לא פוסטר שתולים, או וידאו שרואים, אלא ממש עשייה הלכה למעשה, מלווה בהנאה, שמחה, אנינות טעם והבנה. כמו זרעים שאנחנו נוטעים בחייהם – שימשיכו ויפרחו הלאה בבגרותם, בחיים הבוגרים שלהם, כהורים ויעברו הלאה לנכדים ועוד, בעזרת השם!

אבל איך אני עושה את זה??? עם זוגיות (בקרוב המלצה חמה בעניין), אמא ל- 3 ילדים (2 מתוכם מתבגרים!) ובעלת 2 עסקים תובעניים???

טוב, זה כבר בפוסט אחר…

באהבה רבה,
ורד

כדאי לשתף:Email this to someoneShare on Google+0Tweet about this on TwitterShare on Facebook91

תגובות

5 תגובות

  1. Dana Arviv

    Hi Vered
    I finally read this post. We stopped eating dairy in our home a few months ago, and stopped buying food from he supermarket. Everything we eat in our home I make from scratch. It started off taking a long time and was difficult, but now we love it. I know exactly what goes into my food and I feel good about it. We also got rid of gluten from our diets so that when we are home we are a gluten free home. I feel that removing things like gluten and dairy, we all of a sudden eat real food. That is, good fats, protein, and lots of vegetables. It has made the world of difference.

    הגב
    1. ורד ס. כהן

      הי דנה יקרה ,
      איזה כייף- תגובה גם באנגלית:)
      תודה על השיתוף ותיאור התהליך – בהתחלה זה אכן דורש מאמץ – כמו כל דבר חדש – אך כשיודעים למה עושים זאת וכמה השינוי התזונתי הוא קריטי לבריאות של הילדים שלנו ושלנו – זה נותן כוחות .
      כמו שכתבת – אח,כ זה הופך לשיגרה , וכשחושבים אחורה – לא מבינים איך לא עשינו זאת מזמן!!!
      בנוסף – ההתמקדות בהכנת האוכל הבריא – חוסכת את הזמן בבילוי אצל רופאים ובזבוז הכסף ברכישת תרופות .
      התזונה הופכת למקדם הבריאות הטוב ביותר – כך בפשטות וכדרך חיים הזורמת עם סדר היום.
      בנוסף – הרווח הגדול הוא שתזונה בריאה הופכת לחלק מההרגלים הבריאים שהילדים גדלים עליה ובטוחה כי כשייגדלו יאמצו אותה בשלב זה או אחר.
      כייף לשמוע ותודה 🙂
      ע"י כך זה גם הופך להרגלים בריאים עבור ילדיינו ובטוחה כי יא

      הגב
  2. ורד

    שלום ורד,

    גם אנחנו בבית משתדלים לאכול אוכל בריא, אבל לא עד כדי כך מתנזרים…
    מוצרי חלב כמעט ואין בבית, אני כן אוכלת כי אני ממש אוהבת ופעם נבדקתי לרגישויות ואמרו שאני לא רגישה (ושזה נדיר..) אז אני ממשיכה בנתיים, אבל גם לא הרבה, יוגורט טבעי , קצת חלב לשבוע פחות או יותר
    אשמח גם להגיע לרמות כאלו כמו שלכם.
    הייתי שמחה לקבל ממך מתכונים של המאכלים שהזכרת כאן, וגם אם יש לך עוד דברים טובים בריאים וטעימים אשמח לקבל.

    תודה!
    ורד

    הגב
    1. תמר שחל

      כל הכבוד! יישר כוח. שמחתי לקרא פוסט מעניין עד סופו (לשם שינוי).

      הגב
      1. ורד ס. כהן

        תודה תמר ,
        מחמאה משמעותית לאור כל מה שעולה ומציף ברשת:)

        הגב

השארת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *