חופשה עם הילדים – סיוט או מקפצה לחיים???

לפני כחודש קיבלתי מייל מאמא בכיתה של ביתי (תודה תמר:) –
שנושאו- ההשלכות של התנתקות בני הנוער מהטבע –
בשם "play again" – שיצא בארה"ב ב- 2009,
וכך היה כתוב –

"בעוד דור מרבית תושבי ארה"ב יבלו זמן רב יותר בעולם הווירטואלי מאשר בטבע. טכנולוגיית התקשורת שיפרה את חיינו בדרכים רבות מoפור, אבל האם איננו מפoידים דבר מה כאשר אנו מoתגרים מאחורי הצג האלקטרוני? ואיך כל זה משפיע על ילדינו, על החברה בה אנו חיים, ועל כדור הארץ? "שחקו שוב" עוקב אחר שישה בני נוער המנותקים מתחביביהם הטכנולוגיים ונשלחים להרפתקה בטבע – בלי חשמל, בלי קליטה oלולארית, בלי שירותים ומקלחת."

החושים שלי מייד התמגנטו לדבר (איך לא???) – ולמרות שהסרט הוקרן באותו היום בערב – לא נערכתי והיו לי תוכניות אחרות ….לקראת ערב סיפרתי לילדיי על הסרט – וצפיתי יחד איתם בקדימון –
זוכה פרס חבר השופטים בפסטיבל FICMA בברצלונה (88 דקות. אנגלית).
טריילר: http://playagainfilm.com/gallery/trailers/

הילדים שלי הסתקרנו גם הם (טוב , ברור- ילדים של אמא!!!!) ומייד שלושתם אמרו-
"אמא את חייבת ללכת ולספר לנו מה היה" – טוב, עם בקשה שכזו – מי תסרב???
אז הלכתי.
ישבתי ,צפיתי בסרט (יחד עם חברתי – יערה בשן חכם-שגם מאוד מחוברת לתחום), לקחתי איתי מחברת, כתבתי – ותוך כדי היה ברור לי שאם לא נעשה מעשה – גם אנחנו- בארצינו הקטנטונת בעוד שנים לא מעטות ואפילו בחלקנו היום- כבר שם.
כמובן שלמחרת סיפרתי לילדיי על הסרט – זה מאוד סיקרן ודיבר אליהם (התמוגגתי מכל רגע , כמובן:)) ומייד החלטנו כל המשפחה שבשבועות אנחנו מתחילים את שביל ישראל!!!
וכך עשינו.
3 ימים, 2 לילות, 2 משפחות וחבר – בטבע, פשוט, אוהלים, מדורה, הליכה ובעיקר – חוויות- ריחות, קירבה, טבע עוטף מכל עבר, משפחה, חברות ועוד….

נקודת ההתחלה הצפונית – קטע 1 – קיבוץ דן –
המקום הכי משפיע שלנו כהורים הוא הדוגמא האישית – וכך יצאנו לדרך.

פוסט שביל ישראל

בסרט היו חוקרים ומומחים רבים – האמירה הגורפת היתה –
"ככל שילדים היום מתנתקים מהטבע ומבלים מול מסכים – היסוד הבסיסי להתפתחות –
נפגע ובעצם מנתקים את הילדים מהדברים הבסיסיים"
החוויה של מפגש בילתי אמצעי עם טבע משתנה, נגיש, הליכה ביחד בכל הגילאים –
מחזקת את תחושת הבטחון בעולם

פוסט שביל ישראל1

התגברות על מכשולים שאינם מתוכננים – בטחון ביכולות הפיזיות שלי, קבלת עזרה מחברים, תמיכה ושותפות – גם אני יכול!!!

פוסט שביל ישראל2

תחושה של "פליאה" מקסמו של הטבע ולחוות אותו – במקום לקרוא על כך……

פוסט שביל ישראל3

ועוד אתגרים והנאות – בניית הבטחון הפיזי, שיווי משקל, בטחון ביכולות הטבעיות
המולדות שלנו – הכוח הנפשי של להתגבר, להעזר וללמוד מאחרים

פוסט שביל ישראל4

זמן לחיזוק הזוגיות – כן, גם זה מתאפשר – דוגמא אישית לילדים, הזכרתי נכון???

פוסט שביל ישראל5

הביחד הזה עם כולם –
היום כבר אין שבטים ומשהו בלבדיות הזו פוגע ביכולות חברתיות שהיו פעם וחיזקו את היחיד – לאכול ביחד, להתחלק, לישון ביחד באוהל בטבע, להבעיר מדורה, לשיר שירים, סיפורים וגם לשתוק ביחד….. מחזיר את התחושה של אנושות אחת עם פרטים רבים שהם בעצם דומים-
יחד עם השונות האישית….

פוסט שביל ישראל6

וכמובן – גם ההפסקות, בין לבין, לשתות המון מים (ילדים רבים היום לא שותים מים), ולמצוא את הכוחות ביחד – להמשיך עוד ועוד ובסוף להתמלא בתחושה – של הנה עשינו זאת – 3 ימים מרגשים של הנאה, התגברות, עניין, חברתיות וללא מסכים.

פוסט שביל ישראל7

אני פוגשת הרבה אמהות ששואלות אותי – "איך מרחיקים את הילדים ממסכים???"
אז הנה התשובה – יוצאים לטבע.
אין טלוויזיה, מחשב, משאירים את הפלאפונים בידי ההורים – ואתן יודעות מה –
הם גם שוכחים לשאול ולבקש…..
&&&

בעקבות הטיול ובהעצמת הסרט – אנחנו החלטנו שפעם בחודש – אנחנו יוצאים לטבע!!!
מה איתכן???
מוזמנות לשתף, לשאול ולספר מהחוויות אצלכן,
צאו לטבע ותהנו,
ורד

כדאי לשתף:Email this to someoneShare on Google+0Tweet about this on TwitterShare on Facebook11

תגובות

9 תגובות

  1. מלכה

    לורד היקרה,
    אני מסכימה איתך לגבי חשיבות היציאה לטבע. אנחנו לפחות 3-4 פעמים בשנה יוצאים לקמפינג בדרך-כלל בצפון.
    יש לי שני ילדים:ילד בכיתה ו' וילדה בכיתה יא'. אנחנו יוצאים מהבית המון. לפעמים לצימרים ולפעמים לטיולים של כמה שעות. אני ממליצה על טיולי הסוף שבוע של קקל. הכנסו לאתר שלהם לe ירוק ותרשמו ותקבלו כל שבוע מידע על פעילויות. בני בן ה13 סובל מהפרעת קשב חמורה ואני משתדלת להוציא אותו כל הזמן מהבית. אנחנו נוסעים לראות הצגות ומטיילים במוזיאונים והמון בטבע.השאלה שלי איך לשכנע אותו שהמסכים מזיקים לו ובעיקר איך לשכנע את בעלי, שכל הזמן מוותר לו.
    ורד, אני נהנית מאוד לקרוא את דברייך. איך אפשר לעבור איתו את חופשת הקיץ בשלום?רשמתי אותו לשבויים מחנה רובוטיקה משמונה עד ארבע. אני ארשום אותו לעוד שבועיים בקייטנה אחרת.ומה הלאה?
    בתודה,
    מלכה

    הגב
    1. ורד ס. כהן

      מלכה יקרה,
      תודה על השיתוף וההמלצות:) נשמע נפלא ומייד הולכת ליישם – כי הרבה פעמים חושבים לטטיל ולא כ"כ יודעים לאן….מכירים? אז הנה- פתרון!!!
      לגבי התמודדות עם חופשת הקיץ- פאניקת הקיץ אני קוראת לזה- לא כך? בכל אופן זו התחושה הכללית של רוב ההורים =
      אז – בדיוק עבור כל ההורים שרוצים להכין עצמם לעניין- איך להתמודד? מה כדאי? איך להיערך? רעיונות מעשיים ועוד ועוד-
      בקרוב מאוד- בחודש יוני – אנחנו עורכים כנס אינטרנטי שכל כולו עוסק בתחום הזה-
      " הכנס האינטרנטי הראשון להעצמה הורית להתמודדות בריאה ונכונה עם חופש הגדול".
      עקבי אחרי הפרסומים שלי – ותקבלי שפע רעיונות ממומחים מהשורה הראשונה.
      תודה מלכה- על הפרגון , השיתוף והכתיבה,
      ימים יפים,
      ורד

      הגב
  2. מיכל צרפתי

    איפה אפשרלראות את הסרט הזה? בטריילר היו תמונות של ילדים בטבע מדליקים אש מתאמנים בחץ וקשת. אני כל כך שמחה שזה מה שאני עושה עם ילדים בטבע במסגרת הדרכת חוגים של 'שומרי הגן'. הסרט רק הבהיר לי שוב כמה חשוב להיות בחוץ. בשביל להיות יותר בחוץ החלטנו לעבור כשביתי נולדה מקרית אונו לאזור שיש בו יותר טבע. זאת היתה החלטה מאוד חשובה. אני שמחה שהילדים שלי אוהבים להיות בחוץ, לטייל לטפס על עצים. הם מכירים צמחים וחיות. הם אוהבים ללכת לים.

    הגב
    1. ורד ס. כהן

      הי מיכל יקרה ,
      תודה על השיתוף:)
      את הסרט ראיתי במסגרת משותפת במתנ"ס באיזורנו –
      אברר איך ניתן לראות אותו במלואו- כי הוא פשוט נפלא ומעורר חשיבה- גם למשוכנעים- כמו שאת נשמעת .:)
      מסכימה איתך לגמרי- גם אנחנו עברנו מהוד השרון לקריית טבעון בדיוק מהצורך הזה- מרחב נשימה וטבע לילדים ולנו –
      ואכן – המעבר הוכיח עצמו- מוקפים בטבע פשוט, נגיש , בכל פינה ולא צריך להתאמץ כדי להיות בו- ממש חוויה יומיומית קיומית .
      "שומרי הגן" זו גם מסגרת נפלאה המאפשרת את החיבור הטבעי והפשוט לשקט ולעוצמת הטבע- איזה כייף לך שאת חלק מהעשייה המקסימה שלהם:) הנפלאהו
      תמשיכו בעשייה הנפלאה ובהקשבה לצרכים הפשוטים והאטבעיים שלכם ושל ילדיכם,
      ורד

      הגב
  3. עדי

    ורד, בוקר טוב ושבת ברוכה.
    טבע- טיולים – פיתוח החושים ואת המושג הכי חשוב-סוציאליזציה מפתחים רק במקום שמחבק אותנו ולא שופט. מזמן לנו התנסויות רבות ובעיקר הנאה והנעה. יישר כוח. אני בטוחה וסמוכה שילדייך הרויחו (אגב בעץ של פו הם היו?).

    הגב
    1. ורד ס. כהן

      הי עדי , שבת מבורכת ,
      תודה על המיקוד והתגובה:)
      סיקרנת אותי עכשיו- היכן הוא העץ של פו??????
      ורד

      הגב
  4. ורד

    הי נועה,

    וואו , מסכימה עם כל מילה ןמאוד מתפעלת איך הצלחת בתושיה רבה גם לאפשר לך את המשך ההנאה מהיציאה לטבע
    ( גם אני ממש זקוקה לזה בדיוק כמוך:) ולאפשר לעוד משפחות ולכל המשפחה שלך להנות מכך .
    אצלנו – זה היה אקראי – כל פעם כשיוצא עם משפחה אחרת –
    עכשיו עם ההגדרה של שביל ישראל- הדברים מתחילים להכנס לסדר!ונראה לאן זה יוביל…..
    טוב, אתייעץ איתך בהמשך – טוב לדעת שיש עם מי 🙂
    שבת מבורכת ותודה,
    ורד

    הגב
  5. נועה

    הי ורד,
    אין ספק שאני מאוד מאוד מסכימה איתך בעניין הזה, ואצלי זה אפילו צורך קיומי מאוד בסיסי לצאת לטבע ולטייל, כי אני נהיית מאוד לא רגועה אם לא…. ילדיי ובעלי כבר יודעים שאמא וטיולים זה משהו בחבילה אחת, ולמרות שהם מקטרים לפעמים, הם בעצם אוהבים את זה ושמחים על כך שתמיד יש מישהו שדוחף לצאת לטבע.
    זה לא היה קל, בעלי לא שותף לאהבה הזאת וחשבתי שנים מספר איך לגייס אותו. לבסוף הגעתי לדרך הנכונה ביותר עבורנו ואני מאוד שמחה על כך: במושב בו אנו מתגוררים הקמתי קבוצת טיולים שפועלת כבר שנתיים. 10 משפחות מהמושב ועוד 2 משפחות ממושב שכן יוצאות לטיול פעם בחודש. תאריכי הטיול והמסלולים נסגרים מראש בתחילת השנה, יש מדריכת טיולים שמקבלת תשלום על ההובלה וההדרכה. היא אחראית על המסלול וההדרכות בטיול וגם עוזרת עם הילדים. התשלום עבור כל הטיולים נעשה בתחילת השנה וככה יש קופה שממנה משלמים למדריכה ואם יש עודף כסף קונים משהו לקבוצה (למשל: בטיול חנוכה למדבר קנינו לפידים לילדים).
    היתרונות הם ברורים: התחייבות על תאריך, תשלום מראש ואז יש פחות סבירות לביטול, הילדים הולכים ביחד ונהנים מאוד מהטיול ומהמדריכה וככה פחות תלויים בהורים, יש חברותא וגם רף הקושי עולה בכל פעם קצת יותר. ילדים שלפני שנתיים לא הלכו יותר מעשר דקות בסוף השנה הזאת טיילו מסלולים של 6 ו-7 ק"מ ואפילו ביקשו עוד… מומלץ בחום!

    הגב
  6. ורד

    הי בנות,

    שתפו נא – איך זה אצלכן בבית????הגיגים, מחשבות, רעיונות ,התלבטויות ואולי….החלטות……

    שבת מבורכת עם הגיגי טבע 🙂

    ורד

    הגב

השארת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *